חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' ותד

החלטה

כעולה מהחלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום 03/01/2013, ההתנגדות הוגשה באיחור, ועמה גם בקשה להארכת מועד.

המועד האחרון להגשת ההתנגדות, בלא להיזקק לארכה, ע"פ ההחלטה הנ"ל, חל ביום 24/06/2012.

בקשת המבקש, אינה אלא בקשה, "...לקבוע כי ההתנגדות דנן הוגשה כדין ובמועד..." הוגשה בלשכת ההוצל"פ ושם מן הראוי היה לברר טענה לאי המצאת אזהרה לחייב.דא עקא, והבקשה הנחזית להיות בקשה להארכת מועד, הועברה לדיון בבית המשפט, שעה שתיק ההוצל"פ אינו נגיש לעיניו, ואך מה שהניחו הצדדים (או לא הניחו) – בנמצא.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש מיום 16/12/2012, בו מוצהר גם זאת:

"4. הח"מ יטען כי נודע לו על ניהול הליכי ההוצל"פ נגדו רק לפני ימים ספורים, עת הוטל עיקול על חשבונו בבנק הפועלים בבאקה אלגרבייה.

5. הח"מ יטען כי בקשת הביצוע עצמה פגומה בכך שלא נשלחה לו התראה כמתחייב מהוראות סעיף 81 א 1 (ב) לחוק ההוצל"פ. הח"מ יטען כי לא קיבל התראה כחוק בטרם הגשת התובענה, וככל שנשלחה התראה כטענת המשיבה, התראה זו נשלחה בצורה רשלנית ואין בעצם הצגת אישור בדבר משלוח ההתראה כדי לקיים את הוראות הסעיף הנ"ל..."

תשובת המשיבה מ- 06/02/2013 נסמכת בתצלום אישור המסירה ותצלום תצהיר המוסר. מציינת היא, גם זאת:

אין הבקשה מגלה טעם מיוחד מכוחו יוארך המועד.

ביום 25/5/2012 נמסרה האזהרה לחייב לידי אחותו של המבקש, פדאא, כעולה מאישור המסירה ותצהיר המוסר.

ביום 5/7/2012 באין התנגדות הפך החוב לפסוק והמשיבה החלה לנקוט בהליכי הוצל"פ.

למעלה מחודשיים לאחר מכן פנה ב"כ המבקש אל משרד ב"כ המשיבה בבקשה לצילום תיק ההוצל"פ שבכותרת.

נספח ב' לתשובה הוא העתק צילומי מהודעת הפקס של ב"כ המבקש.

תוהה המשיבה מדוע לקח למבקש למעלה מ- 5 חודשים מאז פנה בא-כוחו אל המשיבה בעניין תיק הוצל"פ זה.

מסקנת המשיבה היא, כי המבקש ידע גם ידע אודות תיק ההוצל"פ כבר ביום 25/5/2012 ואף לשיטתו אם היה זה ביום 9/8/2012 גם כך אין בבקשה כל טעם מיוחד להארכת המועד.

עפ"י נתוני תיק זה, ביום 12/2/2013 נמסרה לב"כ המבקש החלטתי מיום 6/2/2013 המאזכרת את זכות המבקש להשיב לתשובת המשיבה.

גם נכון להיום אין בנמצא תשובה כלשהי עם המבקש לתשובת המשיבה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, דומני, כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד וכך יהא.

המבקש ידע אודות התובענה שהוגשה לביצוע כנגדו, בא כוחו פנה אל ב"כ המשיבה מבעוד מועד ולמרות זאת ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר בלא כל טעם שפורט בבקשה.

הטענות שבפי המבקש אודות אי משלוח אזהרה אודות כוונת המשיבה לנקוט נגדו בהליכי הוצל"פ אינן רלבנטיות לסוגיית הארכה המבוקשת ולכל היותר היה בכך כדי לשמש עילה להגשת בקשה לרשם ההוצל"פ, להעברת ההתדיינות לביהמ"ש בשל אי קיום הוראות החוק ביחס להגשת תביעה לביצוע.